מחקרים עדכניים חוזים שמספר האנשים באוכלוסייה העולמית הצפויים לסבול מדמנציה עלול לשלש את עצמו בעשורים הקרובים. בעוד הרפואה המודרנית ממקדת את מאמציה בטיפול בגיל הזקנה במחלות לב וכלי דם או בסרטן, תחום מחקר מתפתח מגלה קשר מפתיע ומדאיג בין איבוד שמיעה לפיתוח דמנציה.
מחקרים רבים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שטיפול נכון באיבוד שמיעה עשוי להיות כלי יעיל למניעת ירידה קוגניטיבית.
הממצאים המדעיים: מה מגלים המחקרים?
מחקר עוקבה גדול (מחקר תצפיתי שבו בודקים חברים בשתי קבוצות שנבדלות ב"נקודת פתיחה") שפורסם ב-JAMA Otolaryngology שעקב במשך שמונה שנים אחר 2,950 משתתפים מרחבי ארצות הברית, הראה כי עד 32% ממקרי הדמנציה יכולים להיות מקושרים לירידת שמיעה. הסיכון לדמנציה גדול במיוחד בקרב בני 75 ומעלה או הלוקים בירידת שמיעה בחומרה בינונית או למעלה מכך. לא נמצא קשר בין רמת ירידת השמיעה שדיווחו המטופלים לבין חומרת הירידה שלהם בבדיקות השמיעה, מה שמוכיח כי לא ניתן להסתמך רק על תחושת השמיעה הסובייקטיבית של כל אדם, אלא רק על בדיקת שמיעה מהימנה.
סקירה שיטתית מצאה כי אנשים עם איבוד שמיעה המשתמשים במכשירי שמיעה או שתלי שבלול נמצאים בסיכון מופחת לפתח דמנציה, ומחקר מבוקר גדול הראה כי מכשירי שמיעה הפחיתו את הסיכון לירידה קוגניטיבית ב-48% בקרב בני 84-70
מחקר ארוך טווח של אוניברסיטת ג’ונס הופקינס שעקב אחרי 639 מבוגרים במשך כמעט 12 שנים גילה כי איבוד שמיעה קל הכפיל את הסיכון לדמנציה, איבוד שמיעה בינוני שילש את הסיכון, ואנשים עם ירידה חמורה בשמיעה היו בסיכון גבוה פי חמישה לפתח דמנציה. מחקר נוסף מאותה אוניברסיטה מצא כי מבוגרים עם איבוד שמיעה חמור יותר נטו יותר ללקות בדמנציה, אך הסיכוי לדמנציה היה נמוך יותר בקרב משתמשי מכשירי שמיעה לעומת אלה שלא השתמשו בהם.
הממצאים החדשים והמעודדים ביותר מגיעים ממחקרים מבוקרים שנערכו לאחרונה. סקירה שיטתית משנת 2022 מצאה כי אנשים עם איבוד שמיעה המשתמשים במכשירי שמיעה או שתלי שבלול נמצאים בסיכון מופחת לפתח דמנציה, ומחקר מבוקר גדול הראה כי מכשירי שמיעה הפחיתו את הסיכון לירידה קוגניטיבית ב-48% בקרב בני 84-70.
פרופ' עודד כהןצילום: אסותא אשדודהמנגנונים: איך איבוד שמיעה משפיע על המוח?
המדענים מזהים שלושה מנגנונים עיקריים המסבירים את הקשר בין איבוד שמיעה לדמנציה:
עומס קוגניטיבי מוגבר: כאשר האוזן לא מתפקדת כראוי, המוח נאלץ להשקיע משאבים נוספים לפענח צלילים ולהבין דיבור. השקעת האנרגיה הזו באה על חשבון תהליכים קוגניטיביים אחרים כמו זיכרון וחשיבה.
שינויים במבנה המוח: מחקרי הדמיה מראים כי איבוד שמיעה קשור להתנוונות (ירידה בנפח) באזורי מוח מסוימים, במיוחד באזורים האחראים על עיבוד שמיעתי וזיכרון.
בידוד חברתי: קושי בשמיעה מוביל לרוב להימנעות מפעילויות חברתיות, מה שגורם לבידוד חברתי ולדיכאון – שהם בעלי סיכון מוכר לדמנציה.
3 צפייה בגלריה
מחקר הראה כי מכשירי שמיעה הפחיתו את הסיכון לירידה קוגניטיבית ב-48% בקרב בני 84-70
(צילום: shutterstock)
הפתרון: מכשירי שמיעה כמגן מפני דמנציה
דוח של המכונים הלאומיים לבריאות בארה"ב (NIH) מצביע על כך שמכשירי שמיעה עשויים לצמצם את הסיכון לירידה קוגניטיבית בחצי במהלך תקופה של שלוש שנים. מחקרים הראו כי אנשים המשתמשים במכשירי שמיעה לטיפול באיבוד השמיעה שלהם נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח דמנציה, וגם נמצא קשר לפחות בעיות זיכרון וחשיבה.
המסר החשוב הוא שאיבוד שמיעה הוא גורם סיכון שניתן לטפל בו. כפי שמסביר מומחה מג'ונס הופקינס: "יש עדיין הרבה דברים שאיננו מבינים במלואם, אבל אנו יודעים שאיבוד שמיעה נראה כגורם סיכון לדמנציה. החלק המרגש הוא ששמיעה היא משהו שאנחנו יכולים לטפל בו".
הממצאים המצטברים מהשנים האחרונות מעבירים מסר ברור: טיפול באיבוד שמיעה אינו רק עניין של איכות חיים או נוחות יומיומית. מדובר בהשקעה חיונית בבריאות המוח ובמניעת דמנציה.
3 צפייה בגלריה
ירידת שמיעה מעלה את הסיכון לדמנציה באופן מובהק, במיוחד ככל שהירידה קשה יותר
(צילום: Shutterstock)
בעידן שבו הציבור מודע יותר לחשיבות פעילות גופנית, תזונה נכונה ואימון קוגניטיבי למניעת דמנציה, הגיע הזמן להוסיף את בדיקות השמיעה הסדירות והשימוש במכשירי שמיעה לרשימת הפעולות החשובות לשמירה על בריאות המוח בגיל המתקדם.
המחקרים מלמדים אותנו כי כל דקה של איחור בטיפול עלולה לעלות יקר במונחים של בריאות קוגניטיבית. הזמן לעשות בדיקת שמיעה הוא עכשיו.
מה משמעות הממצאים לקהל הרחב?
- ירידת שמיעה בלתי מטופלת מעלה את הסיכון לדמנציה באופן מובהק, במיוחד ככל שהירידה קשה יותר.
- טיפול באמצעות מכשירי שמיעה, במיוחד אם מתחיל בשלב מוקדם, עשוי להאט את קצב ההתנוונות הקוגניטיבית באופן משמעותי.
- בניגוד לתחלואה אחרת הקשורה בדמנציה – כמו יתר לחץ דם, גיל מבוגר או טרשת עורקים, שיקום שמיעה הינו הגורם המגן מפני דמנציה אשר הכי קל לטפל בו.
- מעורבות חברתית ותקשורת רגילה חשובות מאוד לשימור תפקוד קוגניטיבי; שמיעה מטופלת סייעת לכך.
המלצות פרקטיות לקהל הרחב:
- הימנעות מחשיפה לרעש חזק ושימוש באמצעי מיגון במהלך העבודה, קונצרטים או בכל צפי לחשיפה לרעש חזק.
- ביצוע בדיקת שמיעה סדירות מגיל 60 ומעלה לאבחון מוקדם של ירידת שמיעה והתחלת מעקב.
- אם מתגלה ירידה, לשקול להשתמש במכשיר שמיעה בהתאם לייעוץ מקצוע של רופא אף אוזן גרון.
- כיום קיימים בשוק מספר רב של מכשירים, כולל קטנים וסמויים, שיכולים להתאים למגוון רחב של מטופלים. הסטראוטיפים שהיו קיימים בעבר מתחיל אט-אט להתנפץ – כמו שאנשים לא מתביישים להרכיב משקפי ראייה, כך ראוי להתייחס לשימוש במכשירי שמיעה – בכל גיל.
- עידוד פעילות ואינטראקציה חברתית בעשורים ה-7 וה-8 לחיים לצורך שמירה על בריאות קוגניטיבית, תוך הקפדה על שיקום שמיעה מותאם אישית.
פרופ' עודד כהן הוא מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד
